top of page

שם: אריאל רייכרד

"עימותים א-סימטריים והכרעה צבאית של ארגוני גרילה בדלניים: סרי לנקה כמקרה מבחן"

שיוך:  אוניברסיטת תל אביב

אודות הכותב:

אריאל הוא בוגר תיכון הגימנסיה העברית הרצליה בת"א. במקביל למד לתואר ראשון ביחסים בינלאומיים באוניברסיטה הפתוחה. לאחר מכן התגייס לצבא ושירת בחיל האוויר.

בשנה שעברה (2011) השלים את לימודיו לתואר שני בחוג למדע המדינה, התכנית ללימודי ביטחון באוניברסיטת ת"א. במהלך לימודיו התמחה אריאל בתכנית ללימודי צבא במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בתל אביב. בעבודת התזה שלו אריאל התחקה אחרי תופעת העימות הא-סימטרי ובדק את מאפייניו של סוג סכסוך זה. בהתאם לכך, העבודה בחנה את הסכסוך ה-אסימטרי רב-השנים שהתרחש בסרי לנקה תוך הדגמת עקרונות היסוד של האסטרטגיה של הממשלה שהביאה להכרעה צבאית, לחיסול ארגון המורדים ולסיום הסכסוך שם. בימים אלו אריאל משלים תואר שני נוסף בתכנית "אוונס" ליישוב סכסוכים באוניברסיטת ת"א.

כיום אריאל עובד בסדנת המחקר על שם יובל נאמן למדע טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב. תחומי העניין העיקריים של אריאל הם: טרור, לוחמת גרילה ונגד-גרילה, עימותים א-סימטריים, מדיניות חוץ, יישוב סכסוכים ותיאוריות משא ומתן.

שנת פרסום:  פברואר 2011

שם המנחה: פרופ' יצחק בן ישראל

הערות:

 

תקציר:

תחום המחקר של עבודה זו הוא חקר עימותים א-סימטריים, כלומר התנגשויות צבאיות בין מדינות וארגונים שאינם מדינה. בשנים האחרונות התרחב מאוד סוג זה של סכסוכים.
בין המגוון העצום של סכסוכים אתניים שהתנהלו בעולם בעשורים האחרונים, זה בסרי לנקה –למרות היותו נסתר כמעט לחלוטין מעיני הציבור הרחב – היה אחד הממושכים והקשים לפיתרון.

במהלך 26 השנים של סכסוך אלים בין ממשלות סרי לנקה השונות ובין ארגון ה - LTTE הצליחו המורדים להשתלט על שטחים רבים, ולהקים מנגנון שליטה נפרד.  המאבק שהתפתח גרם סבל רב ובמהלכו נהרגו בין 70,000-100,000 איש.

לאורך השנים נעשו מגוון ניסיונות לפתור את הסכסוך: מפעולות לשיטור פנימי, דרך מעורבות פוליטית וצבאית זרה ועד ניסיונות שונים לגבש הסכמי הפסקת אש ולפתור את הסכסוך בדרכי שלום בתמיכת הקהילה הבינ"ל.  ניסיונות אלו נכשלו, עד שלבסוף ממשלת סרי לנקה החליטה לפנות (שוב) לאופציה הצבאית. אסטרטגיה זו התגלתהכמוצלחת והביאה לחיסול ארגון המורדים. תוצאה זו היא ייחודית למדי בהיסטוריה הצבאית המודרנית ומהווה תקדים למדינה דמוקרטית שהצליחה להביס ארגון מורדים פנימי באמצעים צבאיים. באופן מפתיע ניסיונה זכה לתשומת לב עולמית מועטה יחסית לסכסוכים אחרים.

כיצד הצליחה ממשלת סרי לנקה להגיע להישג כזה מול ארגון גרילה שמדינות חזקות ממנה נכשלו  בו? מה היו ההבדלים בין האסטרטגיה שגובשה ב 2006- ובין ניסיונות דומים קודמים? ומה הלקחים שניתן ללמוד מניסיונה גם לגבי מקרי סכסוך אחרים בעולם? מחקר זה עונה על שאלות אלו.

התשובות להן יאפשרו לגבש תובנות ייחודיות על הגורמים התורמים להצלחה ומביאים לכישלון של מדינות בבואן להילחם בארגוני גרילה וטרור. לשם כך ייבחנו ההיבטים הפוליטיים, מדיניים וצבאיים של הסכסוך, יתוארו הניסיונות הקודמים לפתרון הסכסוך ותוערך תרומתם להצלחת האסטרטגיה הצבאית בשלב האחרון. ניתוח זה ייעשה על סמך תיאור של ניסיון העבר שהצטבר מקמפיינים אחרים נגד גרילה ומרדנות  (Counter-Insurgency) ועל ידי בחינה של הספרות האקדמית שנכתבה על סרי לנקה עצמה והסכסוך בה.

אחת המטרות של עבודה זו היא לתקן את חוסר תשומת הלב המחקרית שניתנה לסכסוך בסרי לנקה לאורך השנים והיא מהווה ניסיון חלוצי לתאר סכסוך שלא נחקר ביסודיות עד היום. בכך היא תורמת את חלקה למחקר הצבאי ולדיון האקדמי והציבורי. הבחירה בסרי לנקה כמקרה מבחן משמעותית לא רק עקב התוצאה הייחודית בה הסתיים הסכסוך שם, אלא גם בגלל שהיא מהווה דוגמא עכשווית. יתרה מזו, הניסיונות הרבים לפתור את הסכסוך הפנימי בסרי לנקה מעניקים לחוקר כר פעולה רחב לבחון מגוון רחב של תיאוריות והשערות עבודה. בחינת מקרה יחיד לאורך זמן מאפשרת לבודד את המשתנים החשובים ביותר המשפיעים על הצלחה וכישלון בלחימה נגד ארגוני גרילה. בחירה בסכסוך שלא נחקר ביסודיות עד היום מהווה תרומה אמיתית
לתחום לימודי הביטחון וחקר סכסוכים ומאפשר הגעה למסקנות בעלות משמעות מעשית למעצבי מדיניות, מפקדים צבאיים, דיפלומטים, עיתונאים וכל מי שמתעניין בסכסוכים מודרניים ושואף לגבש אסטרטגיות מעשיות על מנת לפתור אותם במהירות וביעילות.

 

bottom of page