תחרות "קרן ענבר" לשנת תשס"ה – 2005

 

מסקנות והמלצות ועדת השופטים

 

 

ערב טוב גבירותי ורבותי, בני משפחת עטיה, חברי הנהלת הקרן, זוכי הפרס לשנת תשס"ה, חברי ועדת השיפוט, האלוף אהרון זאבי (פרקש), אורחים ואורחות נכבדים.

חבר השופטים שזו ההזדמנות להודות לו על עבודתו המסורה ואשר כלל את הגב' ורדה פיאלקוב, ד"ר גיא בכור, מר שפי שפס, ומר דני בר, החליט לזכות 4 עבודות בפרס.

 

נושא ההתמודדות בטרור עומד באחד המקומות הראשונים שבסדר היום הלאומי של מדינת ישראל מזה שנים רבות ובאופן בולט וחד יותר בארבע וחצי השנים האחרונות מאז פרוץ מלחמת הטרור של הפלסטינים נגד מדינת ישראל בסיגנונה החדש בסתיו שנת 2000.

אין פלא לכן שקריאתה של קרן ענבר לקבל עבודות מחקר וחיבורים בתחום המאבק בטרור זכתה להיענות רבה ואכן השנה נתקבלו 45 עבודות מחקר וחיבורים שנכתבו על ידי חוקרים ואנשי אקדמיה, סטודנטים, תלמידים ועוד, כמעט מכל המוסדות האקדמאים בארץ , ממכללות ומבתי ספר תיכוניים, במגוון רב של נושאים וברמות שונות.

 

לאחר תהליך ארוך של מיפוי, החליטו חבר השופטים לחלק העבודות ל – 3 קטגוריות:

 

1. עבודות מחקר מתקדמות ברמת MA, דוקטורט.

2. עבודות אוניברסיטאיות של סטודנטים לתואר ראשון.

3. עבודות של תלמידי בתי ספר תיכוניים.

 

לאחר בדיקה מעמיקה, וכאן זו הזדמנות להודות פעם נוספת לעמיתי למאמץ השיפוט, הגענו למסקנה כי:

 

 

בקטגוריה של הרמה הגבוהה בלטו לטובה 2 עבודות מחקר. העבודה הראשונה היא עבודה של ד"ר שרי גולדשטיין – פרבר, מאוניברסיטת חיפה "ניתוח קוגניטיבי וארגוני של ארגון אלקעידה – תרומת ההיבט הפסיכולוגי להבנת טרור חובק עולם".

 

שבניסיון מענין ביותר השתמשה בכלים המשמשים את הפסיכולוגיה הארגונית והפסיכולוגיה בכלל לניתוח ארגון אלקעידה מזווית לא שגרתית ואומנם הכותבת העלתה במחקרה נקודות מבט חשובות שלא זכו עד כה לדגש מתאים.

 

בשולי הדברים אבקש להעיר שניסיונה למצוא תרופה למכה - מכת הטרור העולמי, יכול לשמש בסיס מצויין להמשך עבודה עם אנשי מבצעים. בעיקר משום שלצורך זה יש להכיר את אופן הפעולה המבצעי, הכר היטב, כמו כן את אופני הפעולה נגד ארגוני הטרור. מכאן אין לי ספק שמי שילמד היטב את מחקרה ויעזר באנשי מקצוע בתחום הלוחמה נגד טרור יוכל למצוא דרכים חדשות ומעניינות לשיפור יכולתיו.

 

 

המחקר השני של גב' מירב מנור – גורן, מאוניברסיטת חיפה, "מצוקה פסיכולוגית, התמודדות והיעזרות בגורמי תמיכה ובגורמי מידע בקרב בני נוער בפרוץ האינתיפאדה השנייה", עוסק במיפוי הגורמים שבהם נעזרים ילדים ונערים בעיתות מצוקה וחרדה עקב פעולות הטרור. המחקר מפורט ובעל אפרט מדעי ראוי לשבח אך חשיבותו העיקרית בכך שניתן להיעזר בו כדי לשפר את הכלים המאפשרים טיפול בילדים ובנוער המצויים תחת לחץ עקב פיגועי טרור.

 

חלק מהתוצאות של המחקר תואמות את השכל הישר אך חלקן האחר מפתיע בהדגישו גורם מפחית לחץ אחד על פני משנהו. כך למשל עולה מן המחקר כי גדולה מאוד חשיבותה של תמיכת הורים לילדים בגיל הצעיר יותר, ושל מורים וחברים בגיל המבוגר יותר ובשניהם קטנה, משנדמה היה תרומתם של יועצים פסיכולוגיים.

 

 

בקטגוריה השניה מצאנו עבודה אחת ראויה לפרס, עבודתה של גב' איה כהן, "שליחות קטלנית: מחבלות מתאבדות בישראל", העוסקת בפרופיל של המתאבדות. המחקר מתבסס אומנם על מדגם קטן, משום היותו מבוסס על חומר בלתי מסווג, אולם למרות זאת הגיעה החוקרת לכמה מסקנות מעניינות במחקר באשר לחשיבות הגורם החברתי והדתי - יחסית לפרופיל הפסיכולוגי של המחבלות.

עבודה זו מאפשרת הבנה טובה יותר של איום המחבלים המתאבדים בכלל ושל השימוש בנשים מחבלות בפרט.

 

 

עבודה נוספת בלתי שגרתית, הנמצאה ראויה לפרס הינה עבודתו של המעצב מר מיכאל מלניק, "ערכת עיצוב – בנושא התמודדות נגד טרור". עבודה זו היא עצמה תהליך בעל אופי אמנותי המשמש כאמצעי להתמודדות אישית בפחד מפני הטרור. העבודה אינה בונה על מחקרים אקדמאיים מעצם היותה בתחום אומנותי. עם זאת היא מעידה על ידע ויכולת מקצועית מעולה בתחום הגרפי.

 

מקוריות העבודה בכך שהיא מטפלת בנפש האדם באמצעים גרפיים - אמנותיים. למרות זאת היא לא מתיימרת להיות מקורית בתחום המחקר הפסיכולוגי ורק מתארת תהליך שנושא אופי של תבנית חזותית.

 

מסקנות המחקר אכן נובעות מהתהליך אך הן לא תלויות באופן מוחלט באמצעי האמנותי ויש בהן מידה רבה של תהליך מחשבתי. נראה על פי העבודה כי האמצעי האומנותי התגלה ככלי עזר יעיל למי שיודע ליישם אותו והיא מהווה דוגמה טובה והוכחה לכך שאמנות היא יותר מכלי אסתטי בלבד.

 

התרומה להבנת סוגיות הטרור עולה מהרעיון, שאדם יכול להתחזק ולשאת את השלכות הטרור וזוועותיו בדרך אישית ומקורית. זיקת העבודה לקהל הרחב הינה בעיקר בהיותה יצירת אמנות אישית. חלק מעבודה זו אף מוצג בלובי ולמי שלא צפה בה מומלץ לצפות בה לאחר הטקס.

 

בשונה משנים קודמות הוגשו לנו מעט עבודות של תלמידי בתי ספר תיכוניים. לצערנו לא מצאנו עבודה שנוכל להעניק לה פרס. אנו בתקווה שבשנים הבאות יוגשו עבודות רבות יותר של תלמידי תיכון.

 

המלחמה נגד הטרור על צורותיו השונות הפכה לאחד האתגרים העיקריים של מדינת ישראל.

רק אימוץ כלל הכוחות האינטלקטואליים מתוך המערכת הממשלתית ומחוץ למערכת הממשלתית, מתוך המערכת האקדמית ומחוץ למערכת האקדמית יאפשרו למדינה להתמודד עם אתגר מסובך זה.

 

אין טעם להיכנס לשאלה האם הטרור הוא איום קיומי או לא, משום שברור שגם אם אין הוא איום קיומי, הרי הוא איום בלתי נסבל שיש לעשות הכל כדי להכחיד אותו.

על כן אני מנצל את ההזדמנות להודות לקרן ענבר על כך שהיא מעודדת תלמידים, חוקרים, סטודנטים ומרצים כלל הקהילה החוץ ממשלתית לעסוק בסוגיית הטרור, לחשוב, לחקור ואף להציע הצעות מעשיות.

 

באופן אישי למדתי הרבה מתהליך קריאת העבודות ועל כן אני מודה על ההזדמנות ללמוד ועל הכבוד שניתן לי לעמוד בראש קבוצת שופטים נכבדה זו. היו ברוכים אנשי הקרן, מגישי העבודות וכמובן הזוכים.

 

 

להלן רשימת העבודות הזוכות בפרס קרן ענבר לשנת תשס"ה - 2005:

 

 

פרס לגב' ד"ר שרי גולדשטיין פרבר – פסיכולוגית קלינית בעלת תואר שלישי בפסיכולוגיה, כיום מרצה באוניברסיטת חיפה ועוסקת בניתוחים פסיכו-אסטרטגיים ובמחקרים פסיכולוגיים נוספים, על עבודתה שנושאה הוא :

 

"Cognitive & Organizational Analysis of Al Qaeda : The Contribution of a Psychological Perspective to the Understanding of Global Terrorism"

 

 

פרס לגב' מירב מנור - גורן - סטודנטית באוניברסיטת חיפה  בחוג לחינוך על עבודה בתואר מוסמך, שנושאה הוא : "מצוקה פסיכולוגית, התמודדות והיעזרות בגורמי תמיכה ובגורמי מידע בקרב בני נוער בפרוץ האינתיפאדה השנייה".

 

 

פרס לגב' איה כהן - סטודנטית באוניברסיטה העברית בירושלים בפקולטה למדעי החברה, במחלקה ליחסים בינלאומיים, עבור עבודה בתואר ראשון, שנושאה הוא : "שליחות קטלנית: מחבלות מתאבדות בישראל".

 

 

פרס למר מיכאל מלניק – מעצב גרפי, לשעבר סטודנט בבי"ס לעיצוב ויטל – שנקר, על יצירת "ערכת עיצוב – בנושא התמודדות נגד טרור".

 

 

 

אלוף (מיל) יעקב עמידרור – יו"ר