מהמעיין ברכס הגלבוע לקריסת מגדלי התאומים

 

 

חרמונה, איקא, אורית ואסף עטיה,

חבר שופטי "קרן ענבר",

אנשי המרכז למורשת המודיעין –

מכובדי:

 

בראש השנה תשס"א פרץ העימות הנוכחי עם הפלשתינים. האש שניצתה בהר הבית בירושלים אחזה בארץ כולה.

חודש לאחר ההתלקחות, בתחילת כיתה י"א, נקראתי לבחור נושא לעבודת גמר בית הספר.

המציאות הביטחונית הסוערת עוררה את סקרנותי ואת הדחף להרחיב את בקיאותי בתולדות מאבק הקיום שלנו בארץ. "הסכם אוסלו" בין ישראל לאש"ף נחתם כשהייתי בן שמונה. שנות ילדותי עמדו בסימן השלום המתהווה, ולפתע התהפכו היוצרות. הרגשתי צורך להתחקות אחר שורשי הסכסוך בין ישראל לפלשתינים, והחלטתי למקד את עבודתי בתחום זה.

בבחירת נושא העבודה ביקשתי לשלב עניין מקומי מתולדות עמק יזרעאל בעל משמעות במישור הלאומי. הבחירה בדמותו של עז א-דין אל-קסאם נבעה מהזיקה בין פרשייה היסטורית שהתרחשה בעמק לתחום בעל השלכות אקטוליות מובהקות בזירה הביטחונית – המדינית.

במהלך הכנת העבודה התוודעתי להקשרים המשפחתיים המשיקים לפרשייה זו ולספיחיה.

על פרשת הריגתו של משה רוזנפלד ז"ל, הנוטר במשטרת היישובים שהיה הקורבן הראשון של כנופיית אל-קסאם, שמעתי כבר בילדותי בטיול משפחתי לתל-יוסף הישנה למרגלות הגלבוע. סבתא שלי, גינה מן, סיפרה שהיא זוכרת מילדותה את הסמל משה רוזנפלד ז"ל ואת שני בניו שהתחנכו איתה בבית הספר המשותף בעמק-חרוד. כששחזרנו את מסלול הליכתו של רוזנפלד בעקבות קליפות האשכוליות במדרון הגלבוע, היא ציינה שהצמחייה באותה שנה נבטה מוקדם לאחר גשמי היורה, כפי שזכור לה מיום ההלוויה.

במרוצת השנים התוודעתי לקשר הדם המשפחתי שלי במערכה על עצמאות ישראל. דן צביק ז"ל שהיה אחיה של סבתי, אמירה קלוש, ושעל שמו נקרא אבי, נפל בקרב על הגלבוע בח' באדר ב' תש"ח. דן צביק היה בן 19 בנפלו כשנחלץ עם חבריו להגנת יישובי העמק.

במלחמת ששת-הימים כבש גדוד החרמ"ש 25 בפיקודו של סבא שלי, לוי מן, את הכפר יעבד, בו התחוללו ב – 1935 הקרב האחרון של כנופיית אל-קסאם.

בחופש הגדול האחרון נסעתי לארה"ב. לקחתי איתי מספר ספרים לכתיבת הפרק על הטרור האסלאמי לעבודה זו. בבוקר יום ה – 11.9.2001 הייתי בניו-יורק כאשר לפתע נחרדה העיר. עמוד עשן שחור וסמיך התאבך מעל מגדלי התאומים שקרסו. ענן אפר כיסה את השמיים, מעל אלפי הנספים במרכז הסחר העולמי. יומיים קודם לכן ביקרתי במגדלי התאומים, ולפתע כמו זינק שד הטרור במלוא אימתו מדפי הספרים על אל-קסאם. רצחנותו ה"תאורטית" של הטרור האסלאמי נחשפה בממשיות מזוויעה.

קשר ישיר ומוחשי נמתח, בעיניי, בין אידיאולוגיית הג'יהאד והטרור הקסאמי מהמעיין הנסתר על רכס הגלבוע לחורבנם של מגדלי התאומים, סמל העוצמה של העולם החופשי.

רשמי תוצאותיה של מתקפת הטרור האסלאמית על מגדלי התאומים חרוטים בי עמוק וכנראה לתמיד. המאבק בטרור הפלשתיני, שהחל מראשית ההתיישבות היהודית בארץ, ממשיך לגבות מחיר דמים כבד במציאות הנוכחית במדינת ישראל, ועדיין קצו לא נראה.

במהלך הכנת עבודה זו למדתי פרק משמעותי בתולדות הסכסוך המדמם בארץ ישראל, והעמקתי את שורשי מורשת זהותי הנטועים באדמת העמק.

 

 

משפחת עטיה,

לפני שש שנים שכלתם את ענבר עטיה ז"ל שנהרגה בדמי ימיה מידיו הרצחניות של הטרור הפלשתיני.

למשפחה אין ניחומים, ואין מילים שבכוחן למחם על האובדן.

למשפחת עטיה, ולנו – הישראלים באשר הננו, יש גם יש מחויבות לדרך החיים.

לדרך המאבק על זהותנו היהודית-ציונית, בעשייה יצרנית, בפעילות למדנית ורוחנית, באמנות, בספורט ובהגשמת ערכי אמונתנו הלאומית.

 

 

ברצוני להביע בשמי ובשם שותפיי לערב זה, את תודתנו העמוקה למשפחת עטיה

ולשופטי "קרן ענבר" על המלגות, ועל שזיכו אותנו באפשרות לקחת חלק צנוע בהנצחת זכרה

של ענבר עטיה ז"ל.

 

 

 

ו' ניסן תשס"ב, 19.3.2002

בית-השיטה, מ.ל.מ - גלילות

דברי נציג הזוכים לשנת 2002

 

יובל ירדני