יעקב, חרמונה, אורית ואסף עטיה, הוריה של ענבר ז"ל

חברי ועדת השופטים

אנשי המרכז למורשת המודיעין

עמיתי הזוכים ד"ר לאופר אביטל, גב' ענת שושני, מר נתן מלינה, שר שי זוהר, מר תומר עמר

ומר ארי ברוק.

אורחים נכבדים

 

כאשר התחלתי לכתוב לפני כשנה עבודה סמינריונית שבאה לעסוק בכללי המשחק שנוצרו ברצועת הביטחון שבדרום לבנון בשנות התשעים, נאמר לי כי מדובר בנושא שהתיישן, איבד מהאקטואליות שלו וערכו הוא בעיקר היסטורי. בעודי אוסף מקורות וכותב טיוטות נוכחנו לגלות כי המאבק בחיזבאללה עודו עמנו בהתפרצות המלחמה בקיץ האחרון וכך הנחתי את ספרי ומחברותי ויצאתי לשירות מילואים בגזרת איו"ש על מנת להחליף חיילים סדירים שיצאו לשדה הקרב. באופן סמלי אני נמצא כאן אתכם כאשר אני שוב בשירות מילואים, היישר מגדר ההפרדה.

 

על לבנון שמעתי לראשונה בתור ילד בשנות השמונים – אבי, אז עולה חדש, נקרא אף הוא לשירות מילואים, ואת העברית שלי למדתי בין היתר משידורי החדשות שעסקו בהקמת רצועת הביטחון. בשנת 1997 זכיתי להגיע בעצמי לרצועת הביטחון במסגרת שירותי בחיל השריון ולחוות אישית ובאופן בלתי אמצעי את כללי המשחק שנוצרו בין ישראל והחיזבאללה – קווים אדומים שגובשו על בסיס פעילות של שני הצדדים, ובהם נקבע כי אזור רצועת הביטחון הוא שטח לחימה מותר, שגבה את חייהם של אסף רוזנפלד, יוני דבירי ורונן אשל ששירתו איתי במוצב "כרכום".

 

במסגרת לימודי האקדמיים בחוג ליחסים בין לאומיים של האוניברסיטה העברית בירושלים, בחרתי לחקור את המלחמה בחיזבאללה, להתבונן באופן מרוחק ושכלתני במאבק בו לקחתי בעבר חלק קטן מאוד ומבוהל מאוד. במסגרת המחקר שהוביל לעבודה שבעקבותיה נבחרתי על ידכם לעמוד כאן היום, הסתייעתי רבות בספריית המרכז למורשת המודיעין ובמחקרים שהועברו לספרייה זו על ידי אנשי חיל המודיעין וחוקרים ששאפו אף הם לזכות בהכרתה של קרן ענבר ועל כך תודתי לכם וכולי תקווה שמחקר זה שלי אף הוא יסייע לדורות הבאים של חוקרים וזאת בזכות פרסומו הנגיש לכל באתר האינטרנט של קרן ענבר.

 

הזכייה בפרס קרן ענבר הייתה בשורה משמחת עבורי ואני מאמין שאני מדבר גם בשם עמיתי הזוכים כאשר מודה לכם על הכבוד לו זכינו מכם, אך עלינו לזכור כי אין זה מעמד משמח – התכנסנו כאן לא כדי לזכות בכיבודים, אלא כדי לכבד את זכרה של ענבר עטיה ז"ל, שנרצחה על ידי מחבלים ולהרכין ראש יחד עם הוריה ובני משפחתה.

 

המאבק בטרור עודנו נמשך, קווים אדומים משורטטים ונקבעים מידי יום - תפקידנו, מי בעט ומי בחרב ומי בשניהם, לעשות כמיטב יכולתנו להבהיר מהם קווינו האדומים במילים ובמעשים, לבצרם, לשמרם ולהרחיבם – כי הלקח אותו מלמדת אותנו רצועת הביטחון בדרום לבנון הוא שכל מה שלא אסור – מותר, ואיסורים שאינם ברורים אינם איסורים כלל.

דברי נציג הזוכים לשנת 2007

 

ליאור אבני