משפחת עטיה היקרה, חברי הנהלת קרן ענבר, חברי המרכז למורשת המודיעין, אורחים נכבדים.

הפיגוע הנורא שהתרחש לפני ֹשְבַע-עֶשְֹרֵה שנים ויום בערב פורים בדיזינגוף סנטר היה חלק משרשרת פיגועים שטלטלה את המדינה; אני זוכר את עצמי כנער צעיר מביט בעצב בתמונותיהם של שְלֹשָה-עָשָֹר ההרוגים, וביניהם בתמונתה של ענבר, המתנוססות על גבי העיתון. זמן קצר לאחר מכן התגייסתי לחיל המודיעין ומאז, מזה כ- חֲמֵֹש-עֶשְֹרֵה שנים, כקצין מודיעין בסדיר, קבע ומילואים, באמ"ן ובמשרד ראש הממשלה, אני שותף לעשייה של המודיעין המסכל בישראל. לא מעט השתנה ב- חֲמֵֹש-עֶשְֹרֵה השנים האלו, גם מבחינת גורמי הטרור וגם מבחינת המאבק המודיעיני בהם. 

חלק מהשינויים האלו קשורים למהפכה האדירה שהביאה עימה רשת האינטרנט. טרוריסטים כיום מפעילים אתרי אינטרנט לצרכי תעמולה וגיוס כספים, מאתרים מחבלים מתאבדים דרך פורומים אסלאמיים קיצוניים, משתפים מידע מבצעי על הכנת מטענים, רקטות וחומרי נפץ, אוספים מל"מ באמצעות תוכנות מיפוי ותצלומי אוויר של מנועי חיפוש שכולנו משתמשים בהם מדי יום, תוקפים שרתים ומחשבים ישראלים וכמובן מתקשרים באמצעות דואר אלקטרוני, צ'אטים ורשתות חברתיות וכך חוצים בקלות מגבלות גיאוגרפיות או מבצעיות אחרות.

המרכזיות הזאת של רשת האינטרנט כאמצעי תקשורת בשירות ארגוני הטרור מחייבת את גורמי הביון לנטר ולעקוב אחר פעילות מקוונת ברשת האינטרנט כדי לסכל טרור. לגורמי המודיעין זהו אוצר בלום, שהרי כל פעולה מקוונת כמו משלוח דואר אלקטרוני, גלישה באינטרנט, העלאה או הורדה של קבצים, כתיבת מסמכים וכדומה מותירה "עקבות דיגיטאליים". אך, מאידך - הקניית סמכויות לגורמי ביטחון לנהל מעקב שכזה יוצרת איום חדש על חירויות הפרט בהיקפים חסרי תקדים. מעקב מקוון מחייב במקרים רבים גם איסוף מידע על מי שאינם חשודים כלל ולאור זאת שערו בנפשכם מה ניתן ללמוד עליכם אילו היה ניתן לעיין בכל מסמך, תמונה או סרטון השמור במחשבכם האישי; להתחקות אחר כל תכתובת דואר אלקטרוני, כל Chat וכל אתר שנכנסתם אליו.

המחקר שכתבתי במסגרת התואר השני במשפטים באוניברסיטת תל אביב בוחן את מורכבות המשימה של  המשפט הישראלי למציאת האיזון הנדרש בין הצורך לאפשר לגורמי הביטחון המסכל גמישות ודינאמיות שתאפשר להם להתמודד עם הפיתוחים הטכנולוגים ומצד שני להתייחס באופן מפוקח לאיום חסר התקדים על צנעת הפרט וסוד שיחו של אדם. בהשוואת המצב המשפטי בישראל ביחס לדמוקרטיות אחרות ניתן למצוא כי ישנם מקרים בהם מדינת ישראל מעניקה סמכויות מעקב אלו על בסיס דברי חקיקה שלא תמיד מתייחסים לסביבה הדיגיטאלית שהשתנתה ללא הכר בעקבות מהפכת האינטרנט.

חלק מהחוזק של החברה הישראלית מתבטא בכך שאנחנו מסוגלים לדרוש בעת ובעונה אחת מגורמי הביטחון שלנו, גם לאתר בזמן אמת - מבין עשרות מיליארדי המסרים המועברים ברשת מדי יום - את אותה תכתובת דואר אלקטרוני המכילה מידע אודות פיגוע טרור, ולסכלו; אך גם בהחלט לצפות שגורמי הביטחון יפעילו את האמצעיים המתקדמים שלהם כלפי הציבור הישראלי ברגישות הראויה, ותוך "ריסון הכוח".

בשם הזוכים: מורן, ענבר, עומרי ותומר, אבקש להודות לקרן ענבר ולמשפחת עטיה על מפעל ההנצחה הזה שמקדש את החיים ואת העשייה והמחקר ביחס להתמודדות מול איום הטרור.

ברמה האישית, חשבתי הרבה על סגירת מעגל כשביקשתי להעלות את דברי על הכתב. חשבתי על הנער שהייתי לפני ֹשְבַע-עֶשְֹרֵה שנים כשרכנתי מעל העיתון והבטתי בתמונות ההרוגים, וניסיתי להשוות אותו לאדם שעומד מולכם עכשיו. המעגל לא נסגר ולא ייסגר לעולם. זכרה של ענבר ושל חללי פעולות האיבה והטרור לא ימוש מליבנו לעד.

תודה רבה.

דברי נציג הזוכים לשנת 2013

 

 

חן מנצור