תחרות "קרן ענבר" לשנת תשע"ב – 2012
מסקנות והמלצות ועדת השופטים
משפחת עטיה – חרמונה, איקא, אורית ואסף
חברי לועדת השופטים
אורחים נכבדים
ועדת השופטים בהרכב תא''ל (מיל) דני הררי – יו''ר, ד''ר ענת לפידות פירילה, מר יוסי מלמן ומר יונתן לרנר – חברים, בחנה את העבודות שהוגשו השנה לתחרות ''קרן ענבר'' לזכרה של ענבר עטיה ז''ל.
לידי ועדה הגיעו 36 עבודות, יבול מרשים לכל הדיעות, העוסקות בנושאים שונים ומגוונים סביב נושא מרכזי של הטרור.
כותבי העבודות, סטודנטים וחוקרים בשלבים שונים של לימודים וקריירה אקדמית, הפגינו בקיאות, מקוריות, חשיבה מעמיקה וכישרון מחקר וכתיבה ראויים לציון.
בפני חבר השופטים עמד האתגר לבחור את העבודות הטובות יותר ואשר אותן מצאנו בסופו של דבר ראויות לקבלת הפרס השנה.
ואלה העבודות הזוכות:
לגברת ד"ר לימור נובל על עבודתה בנושא: "אפקטיביות של הטרור: בחינת אסטרטגיית הטרור בהשגת יעדים פוליטיים".
גב' לימור נובל כתבה עבודת דוקטורט באוניברסיטת בר אילן שבוחנת את סוגיית ההשפעה שיש לפעילויות השונות של ארגוני טרור על השגת היעדים הפוליטיים שלהם.
שיטת הבחינה שבחרה לימור מתבססת על ניתוח האופן שבו 8 ארגוני טרור שונים מימשו את חמשת דפוסי הפעולה של ארגוני טרור: גיוס פעילים ומשאבים, יצירת פרובוקציה היוצרת תגובת נגד, חיסול אויבים חיצוניים, הטלת אימה ופעילות תקשורתית, על מנת לבחון את התרומה היחסית שלהם להשגת היעדים הפוליטיים של אותם הארגונים.
שיטת המחקר, המנתחת ארגוני טרור במקומות ובזמנים שונים, מעניקה לקורא הסקרן מבט רחב זווית על תופעת הטרור בכללה. מעבר לניתוח הסוגיות היא יוצרת בסיס ידע לכל העוסק בתופעה.
המחברת מציגה מסקנות לגבי תרומת כל אחד מדפוסי הפעולה ולגבי תרומתם היחסית. מעבר לכך היא מגיעה למסקנה הכללית כי הפעילות האלימה, כשלעצמה, לא יוצרת הצלחות אסטרטגיות. אלו מושגות כאשר הארגון הופך לישות פוליטית כלשהי.
לצד ניתוח הסוגיה הכוללת, הניתוח הפרטני של כל אחד מדפוסי הפעולה יוצר תובנות היכולות לסייע בידי מקבלי החלטות בבואם לבחון את התגובות הרצויות במישור הקונקרטי. כך, למשל, המחברת מראה כי חלק מדפוסי הפעולה הללו אינם אפקטיביים כשלעצמם, ולכן דווקא תגובת יתר עלולה לשרת את צרכי ארגון הטרור.
לגברת אורלי רויכמן על עבודתה בנושא: "הרתעה ודיפלומטיית אילוצים בעידן הטרור: יישום אסטרטגיות אילוץ במסגרת העימותים בין מדינת ישראל לבין הארגונים אש"ף, חזבאללה וחמאס"
גב' אורלי רויכמן כתבה עבודת גמר במסגרת הדרישות לקבלת תואר מ.א. באוניברסיטת חיפה הבוחנת את היכולת של ישראל להשיג הרתעה מול אירגוני הטרור העיקריים הפועלים נגדה – אש"ף, חזבאללה וחמאס.
העבודה מוכיחה את הטיעון שארגוני טרור ממוסדים עשויים להיות מורתעים. ההתמסדות של שלושת הארגונים, לצד שיפור יכולת ישראל לאתר את נקודות התורפה שיצרה ההתמסדות, יצרה לישראל הזדמנויות להשגת ההרתעה.
המחברת מנתחת גם את סוגיית שימור ההרתעה. כאן היא מראה כי אמינות הרתעה נפגמה במקרים מסויימים כאשר ישראל לא גילתה נחישות מספקת לממש את איומיה. אולם לא רק מדיניות הפעלת הכח משפיעה על שימור ההרתעה. לכך יש להוסיף גורמים נוספים כמו לחצים פוליטיים, התפתחויות בתוך ומחוץ לארגוני הטרור, יכולות לחימה ועוד.
לצד הדיון בסוגייה העקרונית העבודה מציגה סקירה מקיפה על יחסי ישראל ושלושת הארגונים.
המחקר יכול לשמש בסיס ראוי לכל ניסיון ליצור תפיסה כוללת של מדיניות ישראל כלפי ארגוני הטרור הממוסדים הפועלים מולה.
למר עמרי סנדריי על עבודתו בנושא: "בחינת יעילותן של הסנקציות הכלכליות המוטלות על ידי מדינת ישראל על שלטון החמאס ברצועת עזה"
עבודתו של עמרי סנדריי נכתבה כעבודה סמינריונית והוגשה במסגרת התוכנית המשולבת: פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה, בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית בירושלים.
העבודה סוקרת את ההחלטות של ממשלות ישראל להטיל סנקציות הכלכליות על שלטון החמאס, ברצועת עזה, מאז יוני 2007, כחלק ממאמציה של ישראל להתמודד עם פיגועי הטרור וירי הרקטות שמקורם ברצועת עזה ביוזמה, או הכוונה או בידיעת תנועת החמאס.
המחבר בוחן את ההיגיון והמניעים של מקבלי ההחלטות בישראל מאחורי רצף ההחלטות על רקע האירועים השונים שעמדו ביסודן: תכנית ההתנתקות, ניצחון תנועת החמאס, בבחירות לפרלמנט הפלשתינאי, הקמת הממשלה הפלשתינאית, השתלטות החמאס בהפיכה צבאית אלימה על רצועת עזה וחטיפת גלעד שליט.
זו עבודה מקורית ומעניינת שניכר בה כי המחבר נעזר לשם חיבורה במגוון של מתודולוגיות ושיטות מחקר מתחומים של כלכלה ומדעי המדינה.
עמרי עושה שימוש נבון במודל תיאורטי, שבחן יעילות סנקציות שפיתחו החוקרים HUFBAUER. SCHOTT, ELIOT& OEGG שבדקו כמאתיים מיקרי בוחן, בשנים 1914-2000, שבהם הטילו מדינות סנקציות על מדינות או ישויות אחרות.
עבודתו של עומרי יסודית ומציגה את הסוגיה מכל היבטיה הכלכליים והבינלאומיים, ולא מהססת להגיע למסקנה בוגרת וביקורתית.
למר אריאל רייכרד על עבודתו בנושא: "עימותים א-סימטריים והכרעה צבאית של ארגוני גרילה בדלניים: סרי לנקה כמקרה בוחן.''
העבודה נכתבה לקבלת תואר שני (מוסמך M.A.) בהנחיית פרופסור יצחק בן ישראל, בפקולטה למדעי החברה, החוג למדעי המדינה, התכנית ללימודי בטחון באוניברסיטת תל אביב.
העבודה מרשימה בהיקפה, שעניינה התנגשויות צבאיות בין מדינות וישויות שאינן מדינות,סכסוכים שאנו עדים להתרבותם ולהרחבתם בשנים האחרונות.
העבודה סוקרת באופן מעמיק ורחב יריעה את תולדות הסכסוך וההתנגשות האלימה בסרי לנקה, מאז 1985 בין הממשלה המרכזית לארגון LTTE ה"נמרים הטמיליים" (וארגונים טמיליים נוספים).
העבודה בוחנת ביסודיות את הרקע ההיסטורי, גיאוגרפי, משפטי, מדיני, כלכלי וצבאי של הסכסוך.
הארגון הצליח במרוצת השנים לבסס את שליטתו בחבלים נרחבים של האי ועשה שימוש בטרור של מתאבדים.
בפרק הסיכום - מסקנתו של אריאל היא "הניסיון של סרי לנקה מוכיח, שניתן לחסל באופן צבאי גם את החזק שבארגוני הגרילה, כל עוד אכן מציבים לכוחות מטרה ברורה ומעניקים להם את הכלים ובעיקר את הזמן ואת חופש הפעולה להוציא לפועל את תוכניותיהם מבלי לתת ל"רעשים" והפרעות זרות להשפיע על שיקולים צבאיים. לשם כך יש חשיבות לפעול בזירות אחרות – לא צבאיות".
כמו כן החליטה הועדה להעניק השנה פרס עידוד
לגברת ורוניקה קוזנצובה על עבודתה בנושא: "הנשים הפלסטינאיות המתאבדות באינתיפאדה השנייה: אירועים, מניעים ומסקנות"
ורוניקה קוזנצובה עלתה לארץ בתכנית נעל"ה של הסוכנות היהודית ב-2001. ורוניקה תלמידה לתואר שני במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן ומשמשת כמדריכה חינוכית בכפר הנוער על שם יוהנה ז'בוטינסקי .
העבודה של ורוניקה הוגשה במסגרת סמינריונית בהנחיית פרופסור יהודית רונן. היא בדקה את הסיבות השונות המתוארות במחקר האקדמי על אודות המניעים שהובילו נשים פלסטיניות להתאבד תוך כדי ביצוע פיגועי טרור בתקופת אינתיפאדה השנייה.
הכותבת הוכיחה את הבנתה את התיאוריות הפסיכולוגיות והסוציולוגיות המציעות גישות שונות לתופעה. כמו כן, היא תיארה את הספרות הדתית והגישות השכיחות בקרב אנשי דת מוסלמיים באשר לשאלת הלגיטימיות של התאבדות נשים בפיגועי טרור.
בעבודה זו בחנה ורוניקה מספר מקרים ידועים של מחבלות מתאבדות והסיקה כי הנבדקות במחקר זה בחרו או נאלצו לבחור באופציית ההתאבדות מסיבות אישיות ולא מסיבות לאומניות דווקא. כמו כן, מציעה ורוניקה, כי הצפת הנושא והיחשפות רחבה לנושא תתרום לדה-לגיטימציה של התאבדות נשים בפעילות טרור.
מי יתן שכל העבודות האלה תישארנה תיאורטיות לצרכי מחקר והסטוריה ולא ליישום בעתיד. ואולם במציאות בה אנו חיים, גם 16 שנה לאחר שענבר נהרגה בפיגוע דיזינגוף בחג הפורים, לצערנו עדיין איום הטרור והרקטות משבית את שמחת חג הפורים בישובי עוטף חבל עזה, אשדוד, אשקלון ובאר שבע.
לכבוד היה לי ולחברי בועדת השופטים לקרוא ולבחור את העבודות המצטיינות הזוכות בפרס.
ברצוני להודות לחברי הועדה ולהביע תקווה שבכך תרמנו ולו מעט לזכרה של ענבר היקרה זכרונה לברכה.
תא"ל (מיל) דני הררי – יו"ר