תקציר:

העבודה סוקרת את מידת האפטיביות של מדיניות הסיכולים הממוקדים הננקטת על ידי מדינת

ישראל כלפי ארגון החמאס. העבודה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים. בחלק הראשון, מוצגים

המדדים לבחינת אפקטיביות המידניות, הם המטרות והמחירים של המדיניות, כפי שאלה הותוו

בספרות. מדדים אלה מרכיבים את "מדד המטרות והמחירים", המאפשר לבחון, על פי תוחלות

כמותיות, האם סיכול ממוקד הינו אפקטיבי או שאינו אפקטיבי. הבחינה נעשית כך, שכל

שתוחלת הסיכול חיובית, כלומר, שהסיכול השיג יותר מטרות וגבה פחות מחירים, כך הסיכול

ייחשב לאפקטיבי יותר מבחינתה של מדינת ישראל ולכן כרצוי יותר. באותו אופן, ככל שתוחלת
הסיכול שלילית, כלומר, שהסיכול השיג פחות מטרות וגבה יותר מחירים, הסיכול ייחשב לפחות

אפקטיבי וייתכן שאף יאותת למקבלי ההחלטות כי ניתן להשיג יותר מטרות על ידי נקיטה

במדיניות שונה. בחלק השני, מיושמים המדדים האמורים על ארבעה מקרי מבחן נבחרים. מקרי

המבחן הם הסיכולים הממוקדים שנעשו כלפי ארבעה מבכירי ארגון החמאס: יחיא עייש

("המהנדס"), סאלח שחאדה, אחמד יאסין ועבד אל עזיז א-רנטיסי. בכל אחד ממקרי המבחן,

יושם "מדד המטרות והמחירים" לשם הגעה למסקנה אופרטיבית בדבר מידת האפקטיביות של

כל אחד מהסיכולים הללו. בחלק השלישי, נעשה ניתוח מסכם של אותם מדדים, לשם הסקת

מסקנות באשר למדיניות הסיכולים הממוקדים של ישראל כלפי ארגון החמאס, תוך מתן המלצות

להתמודדות עתידית של ישראל עם הטרור.