שם: עמרי סנדריי
בחינת יעילותן של סנקציות כלכליות המוטלות
על ידי מדינת ישראל על שלטון החמאס ברצועת עזה
שיוך: האוניברסיטה העברית ירושלים
אודות הכותב:
עמרי סנדריי, יליד אוקטובר 1984.
בוגר תיכון "מכבים-רעות" במגמת כימיה וערבית.
לאחר קורס טרום צבאי, שירתתי כמתרגם מודיעין ביחידה 8200. כמו כן, הדרכתי את קורס אע"מ במסלול "שחקים" של חיל המודיעין.
בוגר תואר ראשון (B.A) בתוכנית המשולבת פכ"מ: פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך הלימודים עבדתי ככלכלן ביחידת המחקר של אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר.
כיום, עובד כאנליסט סיכון בחברת PAYPAL ופועל לאיתור וניתוח דפוסי פעילות אינטרנטית חשודה וכן לפיתוח ועיצוב פתרונות אוטומטיים למניעת הונאות במסחר אלקטרוני.
כמו כן, לומד לתואר שני (MBA) במנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים ובזמני הפנוי פעיל בקואופרטיב מזון קהילתי, בשכונת הקטמונים בירושלים.
שנת פרסום: ספטמבר 2011
שם המנחה: פרופ' ברק מדינה
תקציר:
בעבודה זו ביקשתי לבחון את יעילותן של הסנקציות הכלכליות אשר מטילה ממשלת ישראל על שלטון חמאס ברצועת עזה, מאז יוני 2007, כחלק ממאמציה להתמודד עם הטרור המופנה כלפי אזרחיה.
לאחר הצגת תיאור היסטורי-פוליטי, אודות התפתחות יחסי הכוחות בין ממשלת ישראל לבין שלטון חמאס, הצגתי את הסיבות שהניעו את ממשלת ישראל להכריז על הטלת הסנקציות. עבודה זו מבוססת על ההנחה לפיה ממשלת ישראל נוקטת בסנקציות כלכליות כלפי שלטון חמאס ותושבי רצועת עזה במטרה לגרום לשינוי במדיניות הארגון. החלטת הממשלה מספר 4705 היא המגדירה את יעדי הסנקציות: הכרה במדינת ישראל וביטול אמנת החמאס, נטישת הטרור ופירוק תשתיותיו וכן הכרה בהסכמים שנחתמו בין ישראל לפלסטינים. כמו כן, מצאתי כי החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני מה-19/09/2007 היא נקודת המפנה הרשמית, שהביאה לתחילתן של הטלת הסנקציות הנבחנות במחקר זה. בהמשך, הרחבתי אודות אופיין של הסנקציות המוטלות והשלכותיהן על תושבי רצועת עזה ועל מרקם חייהם.
את מקרה הבוחן המתואר בחנתי באמצעות שימוש במתודולוגיה שהציעו רביעיית החוקרים Hufbauer, Schott, Elliot & Oegg. במהלך מחקרם ניתחו החוקרים למעלה מ-170 מקרי בוחן שונים אשר התרחשו בין 1914-2000 ובמסגרתם הוטלו סנקציות כלכליות. המחקר מהווה מסד נתונים נרחב ומעמיק ונחשב לדעת רבים, הן אנשי מחקר והן מקבלי החלטות העוסקים בניהול מדיניות חוץ, כאורים ותומים בכל הנוגע לבחינת יעילותן של סנקציות כלכליות.
לאחר איסוף הנתונים אודות מקרה הבוחן והצבתם במודל המכיל 16 משתנים מסבירים שונים מצאתי כי על פי שלושה מדדים שונים: מדד התוצאה הבוחן האם הושגו היעדים שבשמן הוטלו הסנקציות; מדד התרומה הבוחן עד כמה תרמו הסנקציות להשגת היעדים ומדד ההצלחה המהווה מכפלה של שני המדדים הקודמים – ההסתברות שהסנקציות הכלכליות שמטילה ממשלת ישראל על שלטון חמאס ישיגו את מטרתן נמוכה ועומדת על כ-31.5% בלבד ועל כן יש לקבוע כי הן אינן יעילות ואינן מקדמות את היעדים שבשמן הן הוטלו.
מחקר זה אינו מתיימר להציע צעדים אחרים באמצעותם על ממשלת ישראל להתמודד עם הטרור, כי אם לעורר שיח אקדמי ביקורתי ולהניח את המצע למחקרים נוספים, שיתמקדו בחקר התופעה ובהצגת דרכים יעילות יותר להתמודד עם הטרור הפלסטיני.