שם: עומרי זייד

"בחינת נאומי חסן נסראללה במלחמת לבנון השנייה: מסרים, דרכי שכנוע ומוטיבים מרכזיים"

שיוך:  אוניברסיטת בר אילן

אודות הכותב:

הכותב הינו סרן באגף המודיעין של צה"ל וכן עורך דין מוסמך. 

בוגר תואר שני במחלקה ללימודי המזרח התיכון (M.A.) וכן במחלקה למשפטים (LL.M.) באוניברסיטת בר-אילן.  

שנת פרסום: 2012

שם המנחה: ד"ר אלעד בן דרור

תקציר:

העבודה חקרה את האופן בו הוביל השיח' חסן נצראללה את המערכה התקשורתית לאורך מלחמת לבנון השנייה – מערכה שנועדה לחזקו מבית מחד, ולזורע פחד ופגיעה מוראלית בציבור הישראלי מאידך. במסגרת העבודה עלו תשובות לסוגיות יסוד של הארגון ובהן "האם הארגון יניח את נשקו" וכן "מהי זהותו הלאומית של נצראללה וארגון חזבאללה". כמו כן עלו מסקנות על אודות התנהלותו התקשורתית של נצראללה. מסקנות אלו הובילו להצעת דרכים אפקטיביות להתמודדות עם הלוחמה הפסיכולוגית המופעלת על ידו ודרכים למניעת השפעותיה השליליות על הציבור הישראלי. זאת, לצד הצעת כללי מסגרת לניהול מאמץ תקשורתי מוצלח למול הארגון. תקציר: העבודה חקרה את דרכי השכנוע בהן נקט השיח' חסן נצראללה בנאומיו לאורך מלחמת לבנון השנייה במטרה לעמוד על האופן בו הוביל את המערכה התקשורתית בה – מערכה שקנתה לארגון אורך נשימה ולגיטימציה רבה בקרב הציבור הלבנוני מחד, וזרעה פחד וירידה בהערכה שניתנה לצמרת המדינית והצבאית בציבור הישראלי מאידך.  תקופת זו היוותה "צוהר מחקרי" לאור יחודיותה וגודל האתגר התודעתי עימו נאלץ להתמודד נצראללה שנתפס כמי שגרר את לבנון כולה למלחמה. הממצאים שעלו מנאומים אלו קיבלו משנה תוקף באמצעות בחינת נאומים נוספים שנשא נצראללה בשנים שלאחר המלחמה.  בחינת הנאומים השונים העלתה מסקנות הנוגעות לסוגיות יסוד של ארגון חזבאללה:א.     האם חזבאללה אכן יניח את נישקו ביום מן הימים ויהפוך לתנועה פוליטית בלבד – להערכת המחקר, חזבאללה ישאף שלא להניח את נשקו ולא לפרק את זרועו הצבאית, ללא קשר להתנהלות ישראל.ב.     זהותו הלאומית של נצראללה ושל ארגון חזבאללה – הלאומיות הלבנונית מנוצלת על ידי נצראללה על מנת לקדם את יעדיהם של חזבאללה ושל העדה השיעית במסגרת המערכת הלבנונית. להבנת המחקר, המטרה הדתית להקמת מדינה אסלאמית-שיעית לא נזנחה ועצם התבססות הארגון במערכת הלבנונית הנוכחית, "קונה לו זמן" ומאפשרת התקדמות הדרגתית (אם כי איטית) לעבר מימוש חזון זה.  כמו כן, במסגרת המחקר עלו מסקנות הנוגעות להתנהלותו התקשורתית של נצראללה:

א.  נצראללה הצליח לייצר אפקט הרתעה אל מול ישראל שהביא לרפיון ידיים בצד הישראלי ולחיזוק ליבם של התומכים בצד הלבנוני.

ב.  נצראללה נתן דגש להתנהלות הגנתית-פאסיבית מצד חזבאללה. דגש זה הוא שאפשר לו להגדיר את המשוואה לפיה אי-הפסד שווה לניצחון בעבור הארגון. 

מסקנות אלו הובילו למספר המלצות שיכולות היו לסייע לישראל במערכה התקשורתית במלחמת לבנון השנייה ואולי אף יוכלו לשרת אותה בעימות עתידי עם חזבאללה בו צפוי נצראללה לקיים דפוס פעולה תקשורתי דומה. תחילה, ישראל צריכה לנהל מערכה תקשורתית מוסדרת למול נצראללה. מערכה זו תוכל להתבצע באמצעות תשדירים ישראלים שמטרתם קעקוע תדמיתו וטיעוניו של נצראללה בעיני הציבור הישראלי, לצד הפחתת עיסוקה של התקשורת הישראלית בנאומיו.  במקביל, ישראל יכלה לנסות ולהשפיע על הציבור הלבנוני – באמצעות דמות רמת דרג שתהווה יריב תקשורתי ראוי לנצראללה – במטרה לערער את טיעוניו של מזכ"ל חזבאללה ולהסית את האשם להסלמה חזרה אליו. אפשר היה להעביר את המסר כי נצראללה פגע בלבנון והמיט עליה חורבן, פעל לטובת השיעים בלבד ומתוך אינטרסים זרים ובראשם כפיפותו לסוריה ואיראן. כל זאת ללא אמתלת כיבוש ישראלי אמיתית וללא כל התגרות מצד ישראל. יש לצפות שבכל מערכה עתידית בין ישראל לחזבאללה, נאומיו של נצראללה ימלאו פעם נוספת תפקיד מרכזי בקרב על התודעה. המחקר יסייע באפיון נאומיו העתידיים ובהערכות לתגובה ישראלית הולמת ולקיומה של מערכה תקשורתית אשר ייתכן ותביא לקיצור הלחימה ולפגיעה תדמיתית ותודעתית בארגון.