top of page

שם: ד"ר מורן ירחי

"דיפלומטיה פומבית בעידן של טרור  המאבק על מסגור הטרור בתקשורת הזרה: ארה"ב, בריטניה וישראל מול ארגוני הטרור".

שיוך: האוניברסיטה העברית  ירושלים

אודות הכותב:

בתום שירותה הצבאי כחיילת ביחידת דובר צה"ל, התחילה מורן את לימודי התואר הראשון והשני באוניברסיטת חיפה; את לימודי התואר הראשון בתקשורת ומדע המדינה סיימה (בהצטיינות יתרה) בשנת 2003, ואת לימודי התואר השני במדע המדינה – בתקשורת פוליטית, במסלול מואץ סיימה (מצטיינת הדיקן ללימודים מתקדמים) בשנת 2004. תזת הMA של מורן עסקה בהבדלים בסיקור הטרור העיתונות הישראלית – מרכז מול פריפריה, ונכתבה בהנחיית פרופ' יריב צפתי ופרופ' עמי פדהצור. בשנת 2012 העניקה האוניברסיטה העברית בירושלים למורן תואר דוקטור עבור  עבודת הדוקטורט: "דיפלומטיה פומבית בעידן של טרור". הדוקטורט נכתב במחלקה לתקשורת ועיתונאות בהנחייתו של פרופ' גדי וולפספלד.

בימים אלה משמשת מורן כעמיתת מחקר - פוסט דוקטורנטית ב'מוסד הרצל' באוניברסיטת חיפה. מחקרה "שני סיפורים לשני עמים – דיפלומטיה ציבורית בסכסוך הישראלי פלסטיני" עליו היא עובדת במסגרת הפוסט דוקטורט, זכה בפרס הכט לשנת 2012-3, ועוסק ביכולת של ישראל והפלסטינים להעביר את המסרים שלהם בעיתונות הזרה בנסיבות שונות בסכסוך.

שנת פרסוםאוגוסט 2011

שם המנחהפרופ' גדי וולפספלד

תקציר:

המודעות לחשיבותה הרבה של תדמיתם בזירה הבינלאומית, ולהשפעתה על יכולתם להשיג מטרות
שונות, מביאה שחקנים פוליטיים ובכלל זה מדינות להשקיע משאבים רבים בדיפלומטיה פומבית ) Nye & Owens, 1996; Kunczik, 1997; Lee, 2006; Wang, 2006 (. ההקשר בו מתנהלים היחסים
הבינלאומיים כיום אינו מאופיין על ידי האינטראקציה בין מדינות בלבד. נגישות לתקשורת
הבינלאומית העצימה מגוון רחב של שחקנים פוליטיים, בניהם גם ארגוני טרור ) Archetti, 2010; Douglas 2007; Betz 2008 (. ניתן לראות כי כל השחקנים הפוליטיים עושים שימוש בדיפלומטיה
פומבית בניסיונם להעביר את המסרים שלהם. מלחמת התדמית, במסגרתה מנסה כל צד להציג את
רעיונותיו, אמונותיו, תפיסותיו ודרכי פעולתו כמוצדקים, מהווה חזית חשובה במאבק הכולל בין
הצדדים בקונפליקט ) Evera, 2006 (, במיוחד בכל הנוגע למלחמה בטרור. עוד יותר מהעימות הצבאי,
המאבק כנגד הטרור מתנהל בזירה התקשורתית, והוא כרוך בהצגת רעיונות, ערכים ותפיסות
( Archetti, 2010 (. היכולת להעביר את המסגרות המועדפות באמצעי התקשורת הזרים היא בעלת
משמעות רבה, כיוון שבמיוחד בכל הנוגע לחדשות חוץ המידע המגיע באמצעות התקשורת צפוי להשפיע
על האופן בו הציבור והממשל תופסים את האירועים ) Manheim, 1994; Ryan, 1991; Wang & Chang, 2004; Wolfsfeld, 1997 (. הסיקור התקשורתי ייחשב למוצלח כאשר אירוע, נושא או שחקן
פוליטי ממוסגר באופן המקדם תפיסות ופרשנות המועיל לצד אחד בקונפליקט ו/או מעכב את הצד
האחר ) Entman, 2003 .)
מטרת המחקר היא להבין טוב יותר את החוקים, שלעיתים הם סמויים, המסבירים את מידת
ההצלחה לה זוכים שחקנים שונים כאשר הם מקדמים מסגרות פוליטיות בנושא טרור, בעיתונות
הזרה. במסגרת המחקר נבחנו הנסיבות שמרחיבות או מצמצמות את הפער בין המסגרות שמקדמים
אותם השחקנים, לבין המסגרות שמאומצות על ידי כלי תקשורת זרים.

המחקר בחן שלושה סכסוכים במסגרתם נעשה שימוש בטרור: הטרור של אל-קעידה המופעל כלפי
ארה"ב )בתחומי המדינה או נגד מטרות אמריקאיות מחוצה לה(; הטרור הפלסטיני המופעל כלפי
ישראל; והטרור האיסלמי המופעל כלפי מטרות בריטיות )בתחומי בריטניה ומחוצה לה(.

 

bottom of page