תקציר:

המודעות לחשיבותה הרבה של תדמיתם בזירה הבינלאומית, ולהשפעתה על יכולתם להשיג מטרות
שונות, מביאה שחקנים פוליטיים ובכלל זה מדינות להשקיע משאבים רבים בדיפלומטיה פומבית ) Nye & Owens, 1996; Kunczik, 1997; Lee, 2006; Wang, 2006 (. ההקשר בו מתנהלים היחסים
הבינלאומיים כיום אינו מאופיין על ידי האינטראקציה בין מדינות בלבד. נגישות לתקשורת
הבינלאומית העצימה מגוון רחב של שחקנים פוליטיים, בניהם גם ארגוני טרור ) Archetti, 2010; Douglas 2007; Betz 2008 (. ניתן לראות כי כל השחקנים הפוליטיים עושים שימוש בדיפלומטיה
פומבית בניסיונם להעביר את המסרים שלהם. מלחמת התדמית, במסגרתה מנסה כל צד להציג את
רעיונותיו, אמונותיו, תפיסותיו ודרכי פעולתו כמוצדקים, מהווה חזית חשובה במאבק הכולל בין
הצדדים בקונפליקט ) Evera, 2006 (, במיוחד בכל הנוגע למלחמה בטרור. עוד יותר מהעימות הצבאי,
המאבק כנגד הטרור מתנהל בזירה התקשורתית, והוא כרוך בהצגת רעיונות, ערכים ותפיסות
( Archetti, 2010 (. היכולת להעביר את המסגרות המועדפות באמצעי התקשורת הזרים היא בעלת
משמעות רבה, כיוון שבמיוחד בכל הנוגע לחדשות חוץ המידע המגיע באמצעות התקשורת צפוי להשפיע
על האופן בו הציבור והממשל תופסים את האירועים ) Manheim, 1994; Ryan, 1991; Wang & Chang, 2004; Wolfsfeld, 1997 (. הסיקור התקשורתי ייחשב למוצלח כאשר אירוע, נושא או שחקן
פוליטי ממוסגר באופן המקדם תפיסות ופרשנות המועיל לצד אחד בקונפליקט ו/או מעכב את הצד
האחר ) Entman, 2003 .)
מטרת המחקר היא להבין טוב יותר את החוקים, שלעיתים הם סמויים, המסבירים את מידת
ההצלחה לה זוכים שחקנים שונים כאשר הם מקדמים מסגרות פוליטיות בנושא טרור, בעיתונות
הזרה. במסגרת המחקר נבחנו הנסיבות שמרחיבות או מצמצמות את הפער בין המסגרות שמקדמים
אותם השחקנים, לבין המסגרות שמאומצות על ידי כלי תקשורת זרים.

המחקר בחן שלושה סכסוכים במסגרתם נעשה שימוש בטרור: הטרור של אל-קעידה המופעל כלפי
ארה"ב )בתחומי המדינה או נגד מטרות אמריקאיות מחוצה לה(; הטרור הפלסטיני המופעל כלפי
ישראל; והטרור האיסלמי המופעל כלפי מטרות בריטיות )בתחומי בריטניה ומחוצה לה(.