שם: שלומית שני

" אמהות רצחנית: תופעת המחבלות המתאבדות כאתגר בפני קיבועה המגדרי של האשה הפלסטינית " 

שיוך:  אוניברסיטת חיפה

אודות הכותב:

בוגרת תיכון עירוני א' חיפה.

סטודנטית שנה ג' לתואר ראשון במדעי המדינה ותקשורת באוניברסיטת חיפה.

במקביל, סטודנטית לתואר שני במסלול המחקרי המואץ במחלקה ליחסים בינלאומיים בבית הספר למדעי המדינה, אוניברסיטת חיפה.

 

שירות צבאי מאבחנת פסיכוטכנית בלשכת גיוס חיפה

 

שנת פרסום:  יולי 2010

שם המנחה:  ד"ר דויד בוקעי

הערות:

 

תקציר:

קיימת בעייתיות רבה בהבנת תופעת המחבלים המתאבדים. אלו הם אנשים שבפשעם היו נכונים לסכן את עצמם ואף למות בהתאבדות עבור מטרותיהם. המוכנות מצידם להקריב את חייהם היא שהופכת את איום הטרור ההתאבדותי לגדול ובלתי נתפס כל כך, שהרי רובנו כלל איננו מסוגלים לדמיין את עצמנו עושים מעשה שכזה. פער תפיסתי זה הוא שיוצר את טרור המחבלים המתאבדים ומביא את האלימות חסרת ההיגיון למידתה המקסימאלית (ALVANOU, 2007: p.8). מגדר הוא אחד מהגורמים הקריטיים בסוגיית הטרור ההתאבדותי בעידן הנוכחי. הנשים נתפסות כפושעות טרור מיוחדות ולא בשל שיטת השחתה עצמית שונה מזו של הגברים, אלא מכיוון שנשיותן משחקת תפקיד ראשי באופן שבו הסביבה החברתית כולה משפיעה עליהן (ALVANOU, 2007: p.6-7).

עבודה זו תתמקד בהיבט הנשי של פעולות טרור התאבדותיות ותבקש לחקור אילו יחסי גומלין מתקיימים בין מקומה המסורתי והשמרני של האישה בחברה המוסלמית הקפדנית לבין התעצמותה של הנוכחות הנשית בזירה הגברית במסגרת מאבקי הטרור המוסלמי. לצורך כך, הקונפליקט הישראלי- פלסטיני משמש כדוגמא אידיאלית למקרה מבחן של תופעת הטרור ההתאבדותי הנשי בן- זמנינו היוצא מתוך חברה מוסלמית אדוקה כמו החברה הפלסטינית (ALVANOU, 2007: p.6).

ממצאי העבודה מראים כי פעילותן של הנשים הפלסטיניות, במיוחד במסגרת אינתיפאדת אל אקצא, יצרה שיח חברתי חדשני לגבי הפוטנציאל הטמון בהן כחברות אקטיביות במאבק הלאומני והעלתה אפשרות להרחבת תפקידיהן המגדריים בצורה שאינה מוגבלת בלבד למימד הביתי והמשפחתי. בסופו של דבר, שיח זה לא יצר שינויים חד משמעיים ועם תום האינתיפאדה מעמדן החברתי של הנשים הפלסטיניות נותר רחוק מאוד מזה של האישה הפמיניסטית במערב. לצד קביעה זאת, חשוב לומר שנראה כי עצם הדיון בסוגיה הנשית בהקשרים של כוח ומעמד חברתי, בחברה בה האפליה המגדרית מתפקדת כסממן היכר, מעידה כי תבניות חברתיות מקובעות ניתנות לפריצה ואף לשבירה במסגרת שילוב גורמים אינטגראליים כמו תזמון נכון, נחישות קבוצתית ויציאה אקטיבית לפעולה.