ערב טוב.

 

בדקות הבאות, ארצה ברשותכם, להתייחס להיבט ספציפי הטרור והמאבק נגדו, אשר עסקתי בו באופן חלקי במסגרת כתיבת עבודתי. היבט זה הוא היחס בין הטרור לאוכלוסייה בתוכה מתקיים הטרור.

 

מבלי להתעלם מההבחנה המקובלת בין טרור וגרילה, ניתן לקבוע כי מרבית הגורמים המבצעים טרור בעשורים האחרונים הם ארגוני גרילה בעלי שאיפות פוליטיות, בעוד פעולות טרור המבוצעות ישירות על ידי גורמים מדינתיים הן אירוע נדיר. אחד ההוגים המרכזיים שעסק בתחום לוחמת הגרילה היה מנהיגה של סין הקומוניסטית מאו דזה-דונג. מאו הגדיר דרך בת שלושה שלבים להכרעת שלטון חזק באמצעות לוחמת גרילה. מו קובע כי הפרמטר המרכזי לניצחון המהפכנים, המבדיל בין השלבים השונים, הינו התמיכה הציבורית במהפכנים. הקשר עם הציבור חיוני ללוחמים לטובת תמיכה פיזית, צבאית, כלכלית, רעיונית וכן כמקור כוח אדם לגיוס לוחמים. בלי קשר זה לא תיתכן המשכה העיקש של לוחמת הגרילה.

 

בעבודתי נחשפתי למאפיינים המיוחדים של הקשר בין האוכלוסייה האזרחית ובין המפגעים מבצעי פעולות הטרור הצומחים בתוכה. במסגרת כך, עסקתי בסוג חדש של טרור, טרור שאינו מובל על ידי ארגונים מהפכניים אשר נאבקים למען מטרה מדינית מוגדרת, ואף אינו מובל על ידי גורם מדינתי כלשהו. הטרור העממי, או טרור היחידים הוא תופעה חדשה ומרתקת. טרור זה מבוצע על ידי יחידים, שבמרבית המקרים אינם פועלים כחלק ממסגרת ארגונית כלשהו. הם יוצאים על דעת עצמם לרצוח חפים מפשע, ולהטיל טרור על החברה כולה, אף שבמקרים רבים סביר כי פעולה זו תעלה להם בחייהם.

 

תנאי מהותי לקיומה של תופעה זו הינו ההתבססות של השימוש בתקשורת המונים, באינטרנט וברשתות החברתיות. אמצעים אלו מהווים תחליף באופן כלשהו לארגוני הגרילה, והם מאפשרים את התהליך שעובר המפגע עד הביצוע של הפיגוע בפועל. לצד זאת, האינטרנט והרשתות החברתיות מאפשרים לנו ממש להצטרף למדורת השבט המודרנית של החברה האחרת. כל משתמש אינטרנט יכול להיחשף לעולמם של המפגעים עצמם, ולחברה בה הם צמחו. אנו יכולים להתחקות אחר הסביבה ממנה הגיעו המפגעים. אנו יכולים להתחקות אחר התהליך הרעיוני והאישי אותו עבר המפגע עד שהחליט לבצע את הפיגוע.   

 

עם כל זאת, השימוש ברשתות החברתיות לא יכול להיות עבורנו תחליף לקשר בלתי אמצעי ולשיח ישיר שהם חלק מהותי מהחוויה האנושית. יתרה מכך, לא קיימים היום כלים טכנולוגיים מספיקים כדי להתגבר לחלוטין על פערי השפה והתרבות. כתיבת העבודה המחישה לי את עומק הפער התרבותי והתודעתי בין החברה הישראלית לחברה הערבית בכלל, ובפרט הפלסטינית. פער זה בא לידי ביטוי החל מההבדל המהותי הערכים המקודשים השונים שיש לשתי החברות, ועד לפרטים הקטנים ביותר - הטרמינולוגיה, השיח, צורת הקריקטורות, ועוד.

 

אם ברצוננו לפנות לשלום, ואם אנו נאלצים לפנות למלחמה, בכל מקרה אנו צריכים להתמודד עם פער זה. עלינו להשקיע משאבים רבים על מנת להבין את החברה האחרת, באמצעות לימוד השפה, והיכרות עם תרבותה וערכיה. מבלי לצמצם את הזרות בין החברות, מדינת ישראל תתקשה להתמודד עם הטרור שמבוצע על ידי פרטים מתוך החברה הפלסטינית. אני בטוח שבמה כגון זו היא הדרך לעשות זאת. רק לימוד והעמקת ההיכרות יוכלו לסייע בידנו למגר את תופעת הטרור. המאמץ, כמו זה של קרן ענבר, לתמוך בלמידה ובמחקר הוא התשתית הנצרכת כדי להתמודד עם הטרור.

 

על כך, אני רוצה להודות לקרן, למשפחת עטיה, ולכל מי שלקח חלק בפעילות העמותה ובערב זה. מעבר לתודה האישית, בשמי ובשם הזוכים האחרים, אני רוצה לכם על התמיכה במחקר ובלמידה. תודה רבה.

דברי נציג הזוכים לשנת 2017

 

 

 

 

    עידו עופר