עינוש אהובה,

אנו עומדים פה לפני קברך באזכרה העשירית ללכתך מאיתנו ללא שוב ,10 שנים 3835   ימים .   

עשור הינו פרק ארוך ומשמעותי בחייו של אדם והוא אף מהווה כמחצית מאורך חייך.

 10 שנים עבור בני גילנו הינן פרק מעצב שבו אנו נכנסים למסלול חיים מוגדר , זוגיות ,חתונה וקריירה ,התא המשפחתי מתרחב ואנו הופכים הורים לילדים מקסימים,ומתבגרים לנו לאיטנו, מה שלא חלמנו שנעשה אנו עושים ואנו הופכים לאנשים בוגרים ואחראים, ואת ביום אחד הפכת ליפהפייה בת 22 נצחית אשר מתרחקת מאיתנו בצורה פיזית ולוגית, אך זכרך לא מש ופנייך תמיד ברורות וחדות.

אפילו הבית בו גדלנו שינה פניו ללא היכר , חדרך פורק ונארז לתוך ארון , אך התוצאה הסופית בטח הייתה מוצאת חן בעינייך.

 במשפחה החיים נמשכים כרגיל אורית תאיר ועדי עדיין בקוסטה ריקה , חיים חיים שלווים, השנה בפעם הראשונה נבצר מהם לבוא לאזכרה שלך, אך בקולה של אורית ניתן להבחין שגם היא חיה אותך ,חושבת עלייך ואת חלק בלתי נפרד מחייה. תאיר כבר ילדה גדולה, בת 8, יפהפייה ,ילדה רגישה שדוברת כבר 3 שפות וכמהה לראות את הדודה הנצחית שלה .

אצלנו כאן את תמיד איתנו, תמיד מוזכרת בשיחות ,נוכחת באוויר...שאמא ונטלי מקשקשות בארוחת הערב... , שאבא משחק עם רומי ומייה והן משתוללות ,את איתנו .

בשולחן האוכל תמיד קיים הכסא הווירטואלי שלך, מגניבים מבטים לתמונות ואם נשפך יין הקידוש ישר שמך מוזכר עם חצי חיוך,

לו היית .

 

עינוש, עשרות רבות של חברים מלווים אותנו שנה אחרי שנה באירועי הזיכרון שלך ,באים לבית עלמין לפני הצהרים ואח"כ מגיעים לבית ההורים ונמצאים איתנו. "קרן ענבר", שאבא וחבריו מובילים הינה מפעל מפואר אשר מעניק מלגות ותרומות לפעילויות השונות הקשורות בטרור.

במסגרת הקרן,אנו עורכים מדי שנה ערב מרגש , אשר מעגל החברים בו הולך ומתעצם משנה לשנה ונוגע ביותר ויותר אנשים, מה שממחיש את ניצחיותך.

אצלי החיים מאירים לי פנים בסה"כ ,בעשור האחרון נכנסה  לחיי נטלי אשתי האהובה שהכרתן היכרות שטחית ושאני בטוח שהייתן חברות טובות. נולדו לנו רומי ומייה המקסימות שהיית אוכלת אותן מרוב אהבה, אני יכול לתאר לי איך היית לוקחת את רומי איתך להסתובב בת"א ובטח הייתן מסתכלות על בגדים ועל כל מיני פיצפקס מגניבים. ועל  מייה הבובולינה הקטנה היית משתגעת  ,היית מצחיקה אותה כמו שהיא אוהבת.

את רומי החמודה ,דודה ענבר מאד מעסיקה ,והיא מספרת לכל הסובבים אותה שיש לה דודה בשמיים ,מלאך .

ענברי ,יום אחד רומי סיפרה לי שהילדים בגן לא מאמינים לה שיש לה דודה בשמיים, ושהיא מלאך הם חושבים שהיא עובדת עליהם , "אבא אני רוצה לראות את ענבר פליזזזז", כך מבקשת לה ילדה תמימה בת 6 רק לראות את דודה שלה.

היום בראיה של אבא רק המחשבה על אובדן ילד יכולה להוציא  אותי מדעתי.

ענברי, נוחי על משכבך בשלום אהובה, ואם את באמת מלאך ששומר עלינו מלמעלה לפחות יש לנו שומרת טובה.  

 

אחיך - אסף 

מתגעגעים לענבר 2006

 

 

אסף עטיה, אזכרה 2006