למוות דרכים משלו וזמנים משלו, לבוא ולפקוד את החיים
והמוות יודע לבחור בקפידה גם נשמות יפות ופרחים.
אין בו רחמים והוא לא מודיע מראש דבר.
כך ב – 4 במרס הוא בחר בך - ענבר.
כשנולדת היית כל כך יפה, עיניך שחורות ועורך שחום.
יופייך החיצוני לא יכול היה להסגיר את היופי הפנימי שבך גלום.
ילדה נפלאה, טובת לב, מוקפת תמיד בחברות
פעילה בצופים, רקדת ג'אז בלהקה - כך אהבת לחיות.
היה לנו הרבה מן המשותף, אהבה לסרטים, להצגות, למסעדות
ידענו זו עם זו ביחד בזמן הפנוי לבלות.
כל כך טוב היה והחיים נראו מבטיחים,
היינו הורים זקופי קומה ,כל כך גאים.
לא יכולנו לנחש, שזכינו במתנה לזמן שאול
ושהחיים נראים יפים, אבל מתעתעים בנו באכזריות ללא גבול.
את הסעודה האחרונה שלך, באותו בוקר אכלנו יחד
אכלנו ופטפטנו לנו שתינו בנחת.
צחוקך המתגלגל וטפיפות רגלייך היורדות במדרגות
עדיין מהדהדים באוזני, השנים לא הקהו את הקולות.
כך נפרדת ממני,.ונתתי לך ללכת בלי להבין
בלי למצוא רמז שיכול היה לספר לי, לעזור לי להבחין.
לעד אשאל את עצמי כל חיי, האם ידעת, האם הרגשת ?
האם נפרדת בדרכך שלך ? מדוע לי אפילו לא לחשת ?
לחיות את השכול יום יום ושעה, שעה זה כואב
אין אף תרופה בעולם שתוכל לרפא כי הפצע עמוק בלב.
הוא עמוק ונצור שם אתנו כל עוד אנחנו חיים
לאיש אין מפתח ואת הקוד יודע רק האלוהים.
רק הוא בכוחו יוכל לבחור עבורנו את היום
בו ניגאל מייסורנו וכדרך כל בשר - נגיע אליך ככה פתאום.
החיים פה אמנם נמשכים ואני חיה לי בהווה מסוים
בעיקר בשביל אבא, אורית ואסף הנכדות והמשפחה כולם
אבל לנצח אחיה חצויה בין החיים שלפני לאלו שאחרי
לנצח אנסה את הרגעים האחרונים לשחזר
ולחשוב בכאב על כל אותן תכניות שטרם הספיקות,
לקנות לך בדמיון כרטיסי טיסה לכל כך הרבה ארצות
אבל לך תוכננה טיסה לכיוון אחד בלבד
ממנו אין חזרה - ואת שם כל כך לבד.
היינו הורים זקופי קומה כל כך גאים
היום 5 שנים בלעדיך - אנחנו שפופים ודואבים
ענבר שלנו.
חג הפורים היה עבורנו תמיד חג - שמח
היום הוא עבורנו יום זיכרון ואנחנו הליצן בקרקס הלא מבדח.
כי למוות דרכים משלו וזמנים משלו לבוא ולפקוד את החיים
והמוות יודע לבחור בקפידה גם נשמות יפות ופרחים.
בגעגועים עזים אבא ואמא !
חמש שנים בלעדיה
חרמונה 2001
